Congregation Beth El–Keser Israel

85 Harrison Street, New Haven, CT 06515-1724 | P: 203.389.2108 | office@beki.org

Our banner is based on BEKI’s stained glass, designed in 2008 by Cynthia Beth Rubin. For information on this and other of Cynthia’s work, go to: <a href="http://www.cbrubin.net" target="_blank">www.cbrubin.net</a>. Artisan Fabrication by JC Glass of Branford, CT

רק אלהים זוכר

English

כשׁהתכוננו לחתונתנו בפילאדלפיה בשׁנת 1989, פנה אלי אבי בבקשׁה יוצאת־דופן. בקשׁתו ממני היתה לאתר את מקום קבורתו שׁל סבו, יהודה־לב רבין, שׁלפי מיטב ידיעתו הנו בפילדלפיה.

אבי התראה עם סבו פעמיים. הפגישׁה השׁניה והאחרונה שׁלהם התקיימה באביב שׁל שׁנת 1946, לאחר שׁובוֹ שׁל אבי משׁירותו באירופה במלחמת־העולם השׁניה.

יהודה־לב בן משׁה־זלמן הלוי רבין, שׁנודע גם בשׁם לוּאיס רוּביּן, נולד בסמוך לחג פורים בשׁנת 1868 בזכריבקה, (היום פראנזיבקה), באזור טירספול באוקרײניה. הוא היה שׁם סוחר בתבואות. הגיע לפילאדלפיה בפברואר 1905. עבר עם אשׁתו מירל צ׳פליק ובניהם לכפר אשׁלי, במחוז מקאינטושׁ, נורת׳ דקוטה, בארצ״ה, בסתיו 1907. כאן הוא קיבל במענק מן הממשׁלה חלקת אדמה שׁל שׁמונים אקְרים, ואף עוד הוסיף עליהם שׁמונים אקרים אחרים שׁרכשׁ בכוחות עצמו. נהרגה אשׁתו בתאונת דרכים ביולי 1913. לאחר זמן מה חזר יהודה־לב לפילאדלפיה ונשׂא לאשׁה בת־דודו פײגע גרשׁון.

נשׁארו שׁבעת בניו ובנותיו במדינות נורת׳ דקוטה, מיניסוטא, וװיסקונסין.

יהודה־לב הותיר אחריו משׁפחה ענופה וברוכה, כמאתיים נפשׁות – בנים, בני בנים, שׁלשׁים ורבעים. יצרתי קשׁר כמעת עם כל בני המשׁפחה ובקשׁתי לברר אם מישׁהו מהם יודע על מקום קבורתו. אך אף אחד מבני המשׁפחה לא ידע. מצאתי כתובתו בתוך רשׁימת־מוזמנים לחתונת הורי משׁנת 1947. נסעתי לכתובת זו ושׁאלתי אצל זקני המקום אם מישׁהו עדיין זוכר אותו, אך לשׁוא. לא היה אף אחד שׁזכר.

חפשׂתי בבתי־עלמין שׁל אותו מקום, אולי מישׁהו בעל אותו שׁם נקבר שׁם בשׁנות ה־40 או ה־50. ואכן מצאתי כעשׂרה. שׁנים מהם קבורים לצד אשׁה בשׁם פײגע. אולם את היהודה־לב שׁלי לא מצאתי. לא מצאתי את אב־הזקן שׁלי.

כשׁהשׁנים חולפות מספר האנשׁים העשׂויים עדיין לזכור הולך ופוחת. ואפילו אלה זיכרונם בוגד בהם.

בשׁעת תפילת היזכר, נשׁמתינו מתרגשׁת ולבנו מתמלא בצער. התפילה דוחקת את השׁכיחה לזמן מה, היא מרעננת את הזכרונות אך כל זאת רק באופן חלקי.

יִזְכּר. הכוונה אינה זכרון או להיזכר ואף לא נזכור. אלא הכוונה היא שׁהוא יזְכּר. ההוא הזה אינו הבן או הנכד, כי זכרונינו חופף כצל עובר, כציץ עין, כחלום. “הוא יזכר” הכוונה האלהים יזכר.

האלהים הוא מעל ומעבר מימד הזמן, והשׁעון ולוח־השׁנה אינם שׁולטים בו. האלהים הוא מעל ומעבר לשׁכחה – הוא יזְכר. ביום בו נחדל לזכור את ידידינו וקרובינו, האלהים לעד יזכור אותם. ביום שׁאף אדם יותר לא יזכור אותנו, האלהים יזכור.

בסופו שׁל דבר, האלהים הוא אשׁר לבדו יזכור אותנו. מי יתן ונזכה שׁהוא יאמר עלינו “זכר צדיקים לברכה”.